חיות מחמד תוקפניות - עדן .ל.

כיום יש הרבה מתנגדים להחזקת חיות תוקפניות .
עמדתי בנושא היא שכל אדם יכול להחזיק איזה סוג של חיה שהוא רוצה מכל גזע מין צבע או דבר אחר , בתנאי שידאג לאלף אותה או להשתמש באמצעי הגנה (כמו מחסום לפה) .

לכל פעולה שהכלב מבצע יש סיבה,ההתנהגות התוקפנית היא למעשה תוצר של השפעות הסביבה (למעט במקרים חריגים) .הגורמים לגילוי התוקפנות בכלבים רבים ובניהם ניתן למצוא:פחד, כאב, עצבנות, רעב,הגנה על משאבים,רכוש טריטוריה ועוד.

סביבת המחייה של הכלב יכולה לעודד או לדכא גילוי של התנהגות לא רצויה כמו תקיפות או פגיעות מסוג אחר .

בעולם החי (ובעצם ממש כמו בעולמנו), התקיפה (שלא לציד) היא פעולה המסכנת את עצם
קיום הפרט. לכן (למעט במקרים חריגים), נמנעים בעלי החיים מגילוי של התנהגות תוקפנית.

התקשורת הכלבית שופעת סימנים המעידים על כך שהכלב יתקוף אם לא תהיה לו ברירה.

סימנים מגבירי מרחק- הם למעשה ביטוי של תקשורת כלבית, הנועדה להרחיק את הגורם
המאיים או לחלופין להבהיר לו שהוא לא רוצה להתעסק עם הכלב שממולו.
גם יש סימנים מקדימים לתקיפות שהם נהמה,גרגור,נביחה,חשיפת שיניים,הגדלת הגוף,ריכוז באובייקט והזנב .

לסיכום:כל אדם יכולה לגדל כל חיה שירצה מכל סוג שירצה כרצונו אך הוא צריך להתחייב לאלף אותה או להשמש באמצעי הגנה מפני תקיפות או פגיעות אחרות הפוגעות בבני אדם אחרים .